Divrei HaYamim II 29 – דברי הימים ב כט‏ – Mikraot Gedolot

(א) יְחִזְקִיָּ֣הוּ מָלַ֗ךְ בֶּן⁠־עֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִיָּ֖ה בַּת⁠־זְכַרְיָֽהוּ׃

Hezekiah began to reign when he was twenty-five years old; and he reigned twenty-nine years in Jerusalem; and his mother's name was Abijah the daughter of Zechariah.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

(א-ב) מלכות חזקיהו * – מלכים ב י״ח:א׳-ג׳

יְחִזְקִיָהוּ מְלַךְ בַּר עֶשְרִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין וְעֶשְרִין וּתְשַׁע שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם וְשׁוּם אִמֵיהּ אֲבִיָה בְּרַת זְכַרְיָהוּ.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(ב) וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֖ה דָּוִ֥יד אָבִֽיו׃

And he did that which was right in the eyes of Hashem, according to all that David his father had done.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַעֲבַד דְכָשָׁר קֳדָם יְיָ הֵי כְכָל מָה דִי עֲבַד דָוִד אֲבוֹי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(ג) ה֣וּא בַשָּׁנָה֩ הָרִאשׁוֹנָ֨ה לְמׇלְכ֜וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן פָּתַ֛ח אֶת⁠־דַּלְת֥וֹת בֵּית⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ וַֽיְחַזְּקֵֽם׃

He, in the first year of his reign, in the first month, opened the doors of the house of Hashem, and repaired them.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

הוּא בְּשַׁתָּא קַדְמֵיתָא כַּד מְלַךְ פְּתַח יַת דָשֵׁי בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְתַקֵיפִינוּן.

ויחזקם – לפי שאחז קצץ את כל כלי בית האלהים.

and reinforced them because Ahaz had destroyed all the vessels of the House of God.

פתח – כי אחז אביו סגרם כמ״ש למעלה ובא הוא ופתחם.

ויחזקם – תקנם בבנין.

בשנה הראשונה בחדש הראשון – למ״ש חז״ל שעבר אז את השנה קוראהו חדש הראשון למלכו (כי לפי סברתו היה זה חדש אדר).

פתח דלתות – שהיו סגורים בימי אחז.

ויחזקם – כי נהרסו בעת שהפכו פניהם ממקדש ה׳.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(ד) וַיָּבֵ֥א אֶת⁠־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶת⁠־הַלְוִיִּ֑ם וַיַּאַסְפֵ֖ם לִרְח֥וֹב הַמִּזְרָֽח׃

And he brought in the priests and the Levites, and gathered them together into the square on the east;

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודעודהכל

וְאַיְתֵי יַת כַּהֲנַיָא וְיַת לֵיוָאֵי וּכְנָשִׁינוּן (ס״א וּכְנֵשְׁהוֹן לִפְתַאת) לְפַתְאוֹת מַדִינְחָא.

ויאספם לרחוב המזרח – הוא עזרת ישראל.

לרחוב המזרח – העומדת בהר הבית.

תרגום כתוביםרלב״גמצודת דודהכל

(ה) וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם שְׁמָע֣וּנִי הַלְוִיִּ֑ם עַתָּ֣ה הִֽתְקַדְּשׁ֗וּ וְקַדְּשׁוּ֙ אֶת⁠־בֵּ֤ית יְהֹוָה֙י״י֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֔ם וְהוֹצִ֥יאוּ אֶת⁠־הַנִּדָּ֖ה מִן⁠־הַקֹּֽדֶשׁ׃

and said to them, "'Hear me, you Levites. Now sanctify yourselves, and sanctify the house of Hashem, the God of your fathers, and carry forth the filthiness out of the holy place.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַאֲמַר לְהוֹן קַבִּילוּ מִנִי לֵיוָאֵי כַּדוּן הֲווֹ זְמִינִין וְתִתְקַדְשׁוּן וְקַדִישׁוּ יַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ אֱלָהָא דַאֲבָהַתְכוֹן וְאַפִּיקוּ יַת רִיחוֹקָא מִן קוּדְשָׁא.

והוציאו את הנדה – עבודה זרה, את המת לא נאמר כאן כי אם נדה ומאוס יותר מן המת המוטל שלם דוגמא כטומאת הנדה (יחזקאל ל״ו:י״ז) כי דם נדה מאוס ומוסרח.

and remove the 'menstruant' The Midrash Aggadah (source unknown) states: 'The corpse' is not stated here, but 'the menstruant,' which is more repugnant than the corpse. It is compared to the uncleanness of the menstruant, because menstrual blood is repugnant.

והוציאו את הנדה מן הקדש – ¹הרחוק, ²והוא הע״ז – ³המזבח שנתן שם אחז. וכן ״מי נדה״ (במדבר י״ט:ט׳) שֵם.

1. הרחוק וכו׳. השוו ספר השרשים ערך ״נדה״.

2. והוא הע״ז. כך במיוחס לרש״י.

3. המזבח שנתן שם אחז. ראו מלכים ב ט״ז:י׳ ואילך. רד״ק מניח שאחז עבד עבודה זרה כשהוא הקריב על מזבח זה, למרות שלא נזכר כך במפורש.

And remove the niddah from the holy place. [This means] the repulsiveness; that is, the idolatry: the altar that Ahaz had placed there. In “The waters of niddah (=detachment)” (Numbers 19:9) also, [niddah] is a noun.

והוציאו את הנדה וג׳ – תאר לאותה האסיפה והקיבוץ שהיה שם מאלילים, וכן אמרו אחר כך: ויוציאו את כל הטומאה אשר מצאו בהיכל י״י (דברי הימים ב כ״ט:ט״ז). ואין קושיא, כי זה שם דמיון ראשון.

והוציאו את הנדה מן הקדש – רוצה לומר: שיוציאו כל הטומא׳ הנמצאת בו.

התקדשו – הטהרו.

הנדה – מלשון נדידה.

עתה התקדשו – הואיל ופתחתי את הדלתות התקדשו בטבילה למען תוכלו לבא לבית ה׳.

וקדשו וכו׳ – והוציאו קדשו בזה מה שתוציאו ממנו את הנדה היא העבודת כוכבים הראויה להנידה ממקומה להשליכה חוצה כדבר הנמאס ומתועב.

ויאמר להם – א] התקדשו. בעצמכם.

וקדשו – מטומאת ע״ז, את הבית – מן הצורות שחקק אחז, והכלים לגנזם ולעשות אחרים, כמ״ש בפי״ט. ג] שיוציאו הנדה – שהיא ע״ז שמטמאה במשא כנדה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ו) כִּֽי⁠־מָעֲל֣וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ וְעָשׂ֥וּ הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ⁠־אֱלֹהֵ֖ינוּ וַיַּעַזְבֻ֑הוּ וַיַּסֵּ֧בּוּ פְנֵיהֶ֛ם מִמִּשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖הי״י֖ וַיִּתְּנוּ⁠־עֹֽרֶף׃

For our fathers have acted treacherously, and done that which was evil in the sight of Hashem our God, and have forsaken Him, and have turned away their faces from the habitation of Hashem, and turned their backs.

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

אֲרוּם שְׁקָרוּ אֲבָהָתָנָא וַעֲבָדוּ דְבִישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא וְשַׁבְקוֹהִי וְאַחֲזָרוּ אַפֵּיהוֹן מִמַשְׁכְּנָא דַייָ וַהֲפָכוּ לֵיהּ קְדָל.

עורף – הוא אחורי הפנים.

ויסבו פניהם – חזרו פניהם ממנה לבל הפנות אליה.

כי מעלו – תחלה מעלו ועשו הרע שעברו על התורה, ואח״כ הפכו ממשכן ה׳ הוא עבודת הבעל והשמש שהיו משתחוים לו למזרח, כמו שכתוב אחוריהם אל היכל ה׳ ופניהם קדמה.

תרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ז) גַּ֣ם סָגְר֞וּ דַּלְת֣וֹת הָאוּלָ֗ם וַיְכַבּוּ֙ אֶת⁠־הַנֵּר֔וֹת וּקְטֹ֖רֶת לֹ֣א הִקְטִ֑ירוּ וְעֹלָה֙ לֹא⁠־הֶעֱל֣וּ בַקֹּ֔דֶשׁ לֵאלֹהֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

Also they have shut up the doors of the porch, and put out the lamps, and have not burned incense nor offered burnt-offerings in the holy place to the God of Israel.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

אוֹף אַחֲרוּ דָשֵׁי אוּלָמָא וְאַטִיפוּ (ס״א וְאַטְפִּיוּ) יַת בּוֹצִנַיָא וּקְטוֹרֶת בּוּסְמִין לָא אַסִיקוּ וַעֲלָתָא לָא אַסִיקוּ בְּקוּדְשָׁא לֵאלָהָא דְיִשְרָאֵל.

ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלהי ישראל – אבל לאלהים אחרים עשו במות לכל עיר ועיר לקטר להם.

extinguished the lamps, and they did not burn incense nor offer up burnt offerings in the Sanctuary to the God of Israel but they made high places to alien gods in every city, to burn incense to them.

את הנרות – של המנורה.

גם – ואח״כ סגרו דלתות האולם ובטלו עבודת בית ה׳ לגמרי, שזה היה סוף מעשה אחז ורשעתו.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(ח) וַֽיְהִי֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔הי״י֔ עַל⁠־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּתְּנֵ֤ם [לְזַעֲוָה֙] (לזועה)^א לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר אַתֶּ֥ם רֹאִ֖ים בְּעֵינֵיכֶֽם׃

Therefore the wrath of Hashem was upon Judah and Jerusalem, and He has delivered them to be a horror, an astonishment, and a hissing, as you see with your eyes.

א. [לְזַעֲוָה֙] (לזועה) א-כתיב=לְזַוָעֲה֙

תרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַהֲוָה רוּגְזָא דַייָ עַל אֱנָשׁ יְהוּדָה וִירוּשְׁלֵם וְיַהֲבִנוּן לְזִיעַ וּלְצָדוּ וּלְאִשְׁתַּעְמָמוּ (ס״א וּלְאִשְׁתְּמָמוּ) הֵיכְמָה דִי אַתּוּן חֲמַן בְּעֵינֵיכוֹן.

לזועה – לזעוה קרי.

לזעוה – מלשון זיע וחרדה כמו ונתתים לזעוה (ירמיהו ט״ו:ד׳).

לשמה – לתמהון.

ולשרקה – כן יקרא הקול הנעשה בקבוץ השפתים ודרך בני אדם לעשותם על דבר חשוב שנחרב וכן ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה (ירמיהו י״ט:ח׳).

ויהי קצף – ובעבור זה היה הקצף.

ויתנם לזעוה – נתנם לחרדה לכל השומע כי יחרד שלא יקרה לו כמקרם.

כאשר אתם רואים – אשר כן הוא.

ויהי קצף, והנה נפלו – חושב בענשם ג״כ ג׳ מדרגות, זעוה, ואח״כ שמה ושרקה, אח״כ נפלו בחרב, שכן יעד בתוכחה על חטא ע״ז.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וְהִנֵּ֛ה נָפְל֥וּ אֲבוֹתֵ֖ינוּ בֶּחָ֑רֶב וּבָנֵ֨ינוּ וּבְנוֹתֵ֧ינוּ וְנָשֵׁ֛ינוּ בַּשְּׁבִ֖י עַל⁠־זֹֽאת׃

For, lo, our fathers have fallen by the sword, and our sons and our daughters and our wives are in captivity for this.

תרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

וְהָא נְפָלוּ אֲבָהָתָנָא קְטִילִין בְּחַרְבָּא וּבְנָנָא וּבְנָתָנָא וּנְשָׁנָא בְּשִׁבְיָתָא מִן בִּגְלַל דָא.

בשבי – הנה הם בשבי.

תרגום כתוביםמצודת דודהכל

(י) עַתָּה֙ עִם⁠־לְבָבִ֔י לִכְר֣וֹת בְּרִ֔ית לַיהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָשֹׁ֥ב מִמֶּ֖נּוּ חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃

Now it is in my heart to make a covenant with Hashem, the God of Israel, that His fierce anger may turn away from us.

תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

כַּדּוּן עִם לְבָבִי לְמִגְזַר קְיַם קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל וִיתוּב מִנָנָא תְּקוֹף רוּגְזֵיהּ.

עתה עם לבבי לכרות ברית – ובזה יחדש גם ה׳ בריתו הקודם, כמ״ש (דברים ד׳:ל׳) בצר לך ומצאוך וכו׳ ושבת וכו׳.

תרגום כתוביםמלבי״םהכל

(יא) בָּנַ֕י עַתָּ֖ה אַל⁠־תִּשָּׁל֑וּ כִּֽי⁠־בָכֶ֞ם בָּחַ֣ר יְהֹוָ֗הי״י֗ לַעֲמֹ֤ד לְפָנָיו֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וְלִהְי֥וֹת ל֖וֹ מְשָׁרְתִ֥ים וּמַקְטִרִֽים׃

Now, my sons, do not be negligent; for Hashem has chosen you to stand before Him, to minister to Him, and that you should be His ministers, and offer to Him.⁠"

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

בְּנֵי כַּדוּן לָא תִתְרַשְׁלוּן אֲרוּם בְּכוֹן אִתְרְעֵי יְיָ לְמִקַם קֳדָמוֹי לְשַׁמָשׁוּתֵיהּ וּלְמֶהֱוֵי קֳדָמוֹי מְשַׁמְשִׁין וּמַסְקִין קְטוֹרֶת בּוּסְמִין.

בני עתה אל תשלו. נפעל מפועל נח בלמ״ד הפועל, במשמעות של די יאמר שלו (דניאל ג׳:כ״ט) - אל תסיחו את דעתכם.

אל תשלו – לשון שגגה.

do not forget – Heb. תִּשָּׁלוּ, an expression denoting lack of intention.

אל תשלו – ¹מתרגום ״שגגה״ (ויקרא ד׳:ב׳) – ״שלו״, כלומ׳: לא יהיה לכם שגגה ושכחה בדבר ²לטהר בית האלהים.

1. מתרגום שגגה וכו׳. השוו ספר השרשים ערך ״שלה״. והשוו המיוחס לרש״י. ובתרגום כאן: ״לא תתרשלון״.

2. לטהר בית האלהים. ראו להלן פסוק טו.

Do not tishalu. This is akin to shalu, the Targum’s rendering of shegagah (=error; Lev 4:2). [The phrase] means: You should not commit any errors or oversights in the matter of the purification of the House of God (v. 15).

בני עתה אל תשלו – הוא מענין הסרה כמו ונשל הברזל מן העץ (דברים י״ט:ה׳) ונשל גוים רבים מפניך (דברים ז׳:א׳) והרצון בו והחזיקו במלאכה אל תהיו מוסרים מהעבודה הנכבדת אשר נתן י״י יתברך לכם למנה כי בכם לבד בחר י״י לעמוד לפניו לשרתו או יהיה הרצון בזה אל תתעצלו ויהיה מענין שלוה ומנוחה וכאלו זרזם שישתדלו בזריזות ובמהירות במה שצוה אותם כדי שתשוב העבודה על ענינה.

תשלו – ענין שכחה ושגגה כמו על השל (שמואל ב ו׳:ז׳).

אל תשלו – לא יהיה לכם שכחה ושגגה בדבר טהרת הבית.

כי בכם בחר וכו׳ – אם כן מהראוי שתהיו זהירים בעבודת המקום.

אל תשלו – מענין שגגה או שכחה.

לשרתו – הם הלוים.

משרתים ומקטירים – הם הכהנים.

תרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יב) וַיָּקֻ֣מוּ הַ֠לְוִיִּ֠ם מַ֣חַת בֶּן⁠־עֲמָשַׂ֞י וְיוֹאֵ֣ל בֶּן⁠־עֲזַרְיָ֘הוּ֮ מִן⁠־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִי֒^א וּמִן⁠־בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י קִ֚ישׁ בֶּן⁠־עַבְדִּ֔י וַעֲזַרְיָ֖הוּ בֶּן⁠־יְהַלֶּלְאֵ֑ל וּמִן⁠־הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י יוֹאָח֙ בֶּן⁠־זִמָּ֔ה וְעֵ֖דֶן בֶּן⁠־יוֹאָֽח׃

Then the Levites arose, Mahath the son of Amasai, and Joel the son of Azariah, of the sons of the Kohathites; and of the sons of Merari, Kish the son of Abdi, and Azariah the son of Jehallelel; and of the Gershonites, Joah the son of Zimmah, and Eden the son of Joah;

א. הַקְּהָתִי֒ א=הַקֳּהָתִי֒ (חטף קמץ)

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

וְקָמוּ לֵוָאֵי מַחַת בַּר עֲמָשַי וְיוֹאֵל בַּר עֲזַרְיָהוּ מִן בְּנֵי קְהָת וּמִבְּנֵי מְרָרִי קִישׁ בַּר עַבְדִי וַעֲזַרְיָהוּ בַּר יְהַלֶלְאֵל וּמִן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן יוֹאָח בַּר זִמָה וְעֵדֶן בַּר יוֹאָח.

הקהתי – הקו״ף בשו״א לבדו בס״ס.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(יג) וּמִן⁠־בְּנֵי֙ אֱלִ֣יצָפָ֔ן שִׁמְרִ֖י [וִיעִיאֵ֑ל] (ויעואל) וּמִן⁠־בְּנֵ֣י אָסָ֔ף זְכַרְיָ֖הוּ וּמַתַּנְיָֽהוּ׃

and of the sons of Elizaphan, Shimri and Jeiel; and of the sons of Asaph, Zechariah and Mattaniah;

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

וּמִן בְּנֵי אֱלִיצָפָן שִׁמְרִי וִיעִיאֵל וּמִן בְּנֵי אָסָף זְכַרְיָהוּ וּמַתַּנְיָהוּ.

ויעואל – ויעיאל קרי.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(יד) וּמִן⁠־בְּנֵ֥י הֵימָ֖ן [יְחִיאֵ֣ל] (יחואל) וְשִׁמְעִ֑י וּמִן⁠־בְּנֵ֣י יְדוּת֔וּן שְׁמַֽעְיָ֖ה וְעֻזִּיאֵֽל׃

and of the sons of Heman, Jehiel and Shimei; and of the sons of Jeduthun, Shemaiah and Uzziel.

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

וּמִן בְּנֵי הֵימָן יְחִיאֵל וְשִׁמְעִי וּמִן בְּנֵי יְדוּתוּן שְׁמַעְיָה וְעֻזִיאֵל.

יחואל – יחיאל קרי.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(טו) וַיַּאַסְפ֤וּ אֶת⁠־אֲחֵיהֶם֙ וַיִּֽתְקַדְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֥אוּ כְמִצְוַת⁠־הַמֶּ֖לֶךְ בְּדִבְרֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ לְטַהֵ֖ר בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And they gathered their brothers, and sanctified themselves, and went in, according to the commandment of the king by the words of Hashem, to cleanse the house of Hashem.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודעודהכל

וּכְנָשׁוּ יַת אֲחוּהוֹן וְאִתְקַדְשׁוּ וַאֲתוֹ בְּתַפְקֶדְתָּא (ס״א הֵי כְּתַפְקֵדְתָּא) דְמַלְכָּא בְּפִתְגָמַיָא דַייָ לְדַכָּאָה בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.

כמצות המלך בדברי י״י – רוצה לומר: שהם עשו זה כמצות המלך שהיא בדברי י״י וזה כי דברי י״י בתורה יחיבו אותם לעשות כן כדי שתשלם העבודה באופן שצוה י״י יתברך.

כמצות המלך – בכ״ף.

בדברי ה׳ – בדבר שהיא עבודת ה׳.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת דודהכל

(טז) וַיָּבֹ֣אוּ הַ֠כֹּהֲנִ֠ים לִפְנִ֣ימָה בֵית⁠־יְהֹוָה֮י״י֮ לְטַהֵר֒ וַיּוֹצִ֗יאוּ אֵ֤ת כׇּל⁠־הַטֻּמְאָה֙ אֲשֶׁ֤ר מָֽצְאוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔הי״י֔ לַחֲצַ֖ר בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ וַֽיְקַבְּלוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם לְהוֹצִ֥יא לְנַחַל⁠־קִדְר֖וֹן חֽוּצָה׃

And the priests went in to the inner part of the house of Hashem, to cleanse it, and brought out all the uncleanness that they found in the temple of Hashem into the court of the house of Hashem. And the Levites took it, to carry it out abroad to the brook Kidron.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

וַאֲתוֹ כַּהֲנַיָא מִן לְגָיו לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וְאַפִּיקוּ כָּל סוֹאֲבָתָא דְאַשְׁכָּחוּ בְּהֵיכְלָא דַייָ לְדָרַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְקַבִּילוּ לֵיוָאֵי לְאַפָּקָא לְנַחֲלָא דְקִדְרוֹן לְבָרָא.

ויבאו הכהנים לפנימה – כי לא על הלוים ליכנס פנימה.

לחצר בית י״י – מקום מעמד הלוים כאומר ויקבלו הלוים וגו׳ ויחלו באחד לחדש (דברי הימים ב כ״ט:י״ז).

And the priests came within for the Levites may not enter within.

to the court of the House of the Lord the place where the Levites stood, as he says: "and the Levites received, etc.⁠"

לפנימה – הוא ההיכל ולתוספת ביאור אמר בית ה׳.

הטומאה – העבודת כוכבים.

ויקבלו הלוים – בהחצר קבלו מיד הכהנים כי לא היו רשאים ליכנס להיכל.

חוצה – שהוא מחוץ לעיר.

ויבואו הכהנים לפנימה – כפי הדין בסוף עירובין שיכנסו כהנים לפנים, ולא לוים.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וַ֠יָּחֵ֠לּוּ בְּאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֮ לְקַדֵּשׁ֒ וּבְי֧וֹם שְׁמוֹנָ֣ה לַחֹ֗דֶשׁ בָּ֚אוּ לְאוּלָ֣ם יְהֹוָ֔הי״י֔ וַיְקַדְּשׁ֥וּ אֶת⁠־בֵּית⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ לְיָמִ֣ים שְׁמוֹנָ֑ה וּבְי֨וֹם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן כִּלּֽוּ׃

Now they began on the first day of the first month to sanctify, and on the eighth day of the month they came to the porch of Hashem; and they sanctified the house of Hashem in eight days; and on the sixteenth day of the first month they finished.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּשְׁרִיאוּ בַּחֲדָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה בְּנִיסָן לְקַדָשָׁא וּבְיוֹמָא תְּמַנְיָא לְיַרְחָא אֲתוֹ לְאוּלָמָא (ס״א לְהֵיכְלָא) דַייָ וְקַדִישׁוּ בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ לִזְמַן יוֹמִין תְּמַנְיָא וּבְיוֹם שִׁתְּסְרֵי לְיַרְחָא דְנִיסָן שֵׁצִיאוּ.

ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם ה׳ ויקדשו את בית ה׳ לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו – והלא ביום אחד היו יכולים לבער כל ע״א שהיו שם, א״ר אידי מפני צלמי כשרים שהיו חקוקים בששר.

ויקדשו את בית י״י לימים שמונה – לכך עכבו בטהרה לטהר כל כך לפי שאחז צייר כל הכתלים צלמי משכית כדכתיב: צלמי כשדים חקוקים בששר (יחזקאל כ״ג:י״ד) ועכבו ח׳ ימים עד שהשחיתו דמות הצלמים מן הכתלים וביום י״ו לחדש כלו הכל הבית והעזרה.

They commenced on the first of the first month etc., they sanctified the House of the Lord for eight days This is why they prolonged the cleansing to cleanse it so long, because Ahaz had painted all the walls with images, as it is written (Ezek. 23:14): "Images of Chaldeans, engraved with types of drawings,⁠" and they prolonged it for eight days until they destroyed the likeness of the images from the walls, and on the sixteenth day of the month, they completed everything, the Temple and the forecourt.

ויחלו – התחילו.

לקדש – לטהר את ההיכל.

את בית ה׳ – זה ההיכל.

כלו – גמרו לטהר את כל המקדש.

וביום שמונה – תחלה קדשו הכלים והיה צריך הזיית ג׳ וז׳ ונשלם בשמונה לחדש, ואח״כ הטהרו הכהנים עצמם שנגעו בטומאה ונמשך עוד שמנה ימים, ובירושלמי אומר שמצאו גולגלתו של ארונה תחת המזבח שהיו טמאי מתים שצריך הזיה ג׳ וז׳.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יח) וַיָּב֤וֹאֽוּ פְנִ֙ימָה֙ אֶל⁠־חִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טִהַ֖רְנוּ אֶת⁠־כׇּל⁠־בֵּ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ אֶת⁠־מִזְבַּ֤ח הָעוֹלָה֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֔יו וְאֶת⁠־שֻׁלְחַ֥ן הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָֽיו׃

Then they went inside to Hezekiah the king, and said, "We have cleansed all the house of Hashem, even the altar of burnt-offering, with all its vessels, and the table of showbread, with all its vessels.

תרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

וַאֲתוֹ לְגָיו לְוַת חִזְקִיָהוּ מַלְכָּא וַאֲמָרוּ דַכֵּינָא יַת כָּל בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְיַת מַדְבְּחָא לַעֲלָתָא וְיַת כָּל מָנוֹי וְיַת פָּתוֹרָא דְסִדוּרָא וְיַת כָּל מָנוֹי.

פנימה – אל בית הפנימי מקום מושב המלך.

המערכת – שעורכין עליו לחם הפנים.

תרגום כתוביםמצודת דודהכל

(יט) וְאֵ֣ת כׇּל⁠־הַכֵּלִ֗ים אֲשֶׁ֣ר הִזְנִ֩יחַ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֧ז בְּמַלְכוּת֛וֹ בְּמַעֲל֖וֹ הֵכַ֣נּוּ וְהִקְדָּ֑שְׁנוּ וְהִנָּ֕ם לִפְנֵ֖י מִזְבַּ֥ח יְהֹוָֽהי״יֽ׃

Moreover all the vessels, which king Ahaz in his reign cast away when he acted treacherously, we have prepared and sanctified; and, behold, they are before the altar of Hashem.⁠"

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְיַת כָּל מָנַיָא דְסָאִיב מַלְכָּא אָחָז וְשַׁקֵיצִנוּן קֳדָם טַעֲוַת נָכְרָאִין כַּד מְלַךְ בְּשַׁקָרוּתֵיהּ בְּמֵימְרָא דַייָ תַּקֵנְנָא יַתְהוֹן וְטַמַרְנָא יַתְהוֹן וְזַמֵנְנָא חוֹרָנִין חִלוּפֵיהוֹן וְהָא אִנוּן קֳדָם מַדְבְּחָא דַיָי.

הכנו והקדשנו – מפורש בעבודה זרה בפרק ר׳ ישמעאל כלים ששמשו בבית חניו מהו כו׳ עד איתיביה אשר הזניח אחז הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינהו הקדשנהו דאקדשינהו אמר לו ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי הכנו שגנזום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהם.

we have prepared and sanctified This is explained in Abodah Zarah (52b) in the chapter entitled "Rabbi Ishmael": May vessels used in the Onias temple be used in the Temple?... He questioned him, "'That King Ahaz forsook, etc....we have prepared and sanctified.' Does not 'we have prepared' mean that they immersed them and 'sanctified' mean that they consecrated them?⁠" He replied, "Blessed are you to Heaven, for you have restored my loss to me. 'We have prepared' means that we have concealed them and 'sanctified' means that we consecrated others in their stead.⁠"

אשר הזניח – אשר הרחיק, כלומ׳: ששמש בהם לע״ז.

הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יי׳ – לפי פשוטו ״הכנו״ – שטהרנו אותם, והקדשנום ליי׳ כבתחלה. ¹אבל רבותי׳ ז״ל (בבלי ע״ז נ״ב:) פרשו ״הכנו״: גנזנו אותם, כי לא היו ראוים עוד לשרת בהם ליי׳, ו״הקדשנו״ פי׳: הקדשנו אחרים תחתיהם.

1. אבל רבותי׳ ז״ל פרשו וכו׳. השוו התרגום והמיוחס לרש״י.

That hizniaḥ. [This means]: that [Ahaz] caused to be distanced. That is, he used them for idolatry.

Hekhannu (=we have made ready/have designated) ve-hiqdashnu (=and we have consecrated); they are standing in front of the altar of the Lord. The plain sense is as follows: “We have made them ready” in the sense of having purified them, and we “have consecrated” them for the Lord as in the beginning. However, our Sages, of blessed memory (b. Avodah Zarah 52b), explain hekhannu to mean “we have hid them away”—for they were no longer worthy to be used in the service of the Lord—and hiqdashnu to mean “we have consecrated others in their place.”

אשר הזניח המלך אחז – רוצה לומר: אשר הרחיק כי הוא הסיר זאת העבודה ובטלה.

הזניח – ענין עזיבה כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב׳:ז׳).

הזניח – שעזב מהם עבודת המקום ושמש בהם לעבודת כוכבים.

במלכותו – בימי מלכותו.

במעלו – ברוב מעלו.

הכנו – טהרנו להיות מוכנים לעבודה הקדשנום לה׳ כבתחלה, ורז״ל אמרו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם כי נמאסו לגבוה.

הכנו – שהכנו אחרים תחתיהם מפני שהשתמש בם לע״ז, והקדשנו אותם לגבוה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כ) וַיַּשְׁכֵּם֙ יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֶּאֱסֹ֕ף אֵ֖ת שָׂרֵ֣י הָעִ֑יר וַיַּ֖עַל בֵּ֥ית יְהֹוָֽהי״יֽ׃

Then Hezekiah the king arose early, and gathered the princes of the city, and went up to the house of Hashem.

תרגום כתוביםמנחת שיעודהכל

וְאַקְדֵם יְחִזְקִיָהוּ מַלְכָּא וּכְנַשׁ יַת רַבָּנֵי קַרְתָּא וּסְלִיק לְבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי.

ויאסף – האל״ף בחטף סגול וכן נמנה במסורה גדולה עם הדומים.

תרגום כתוביםמנחת שיהכל

(כא) וַיָּבִ֣יאוּ פָֽרִים⁠־שִׁבְעָה֩ וְאֵילִ֨ים שִׁבְעָ֜ה וּכְבָשִׂ֣ים שִׁבְעָ֗ה וּצְפִירֵ֨י עִזִּ֤ים שִׁבְעָה֙ לְחַטָּ֔את עַל⁠־הַמַּמְלָכָ֥ה וְעַל⁠־הַמִּקְדָּ֖שׁ וְעַל⁠־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים לְהַעֲל֖וֹת עַל⁠־מִזְבַּ֥ח יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And they brought seven bullocks, and seven rams, and seven lambs, and seven he-goats, for a sin-offering for the kingdom and for the sanctuary and for Judah. And he commanded the priests the sons of Aaron to offer them on the altar of Hashem.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְאַיְתִיאוּ תּוֹרִין שַׁבְעָא וְדִכְרִין שַׁבְעָא וְאִמְרִין שַׁבְעָא וּצְפִירֵי בְּנֵי עִזִין שַׁבְעָא לְחַטָאתָא לְכַפָּרָא עַל מַלְכוּתָא וְעַל מַקְדְשָׁא וְעַל אֱנָשׁ יְהוּדָה וַאֲמַר לִבְנֵי אַהֲרן כַּהֲנַיָא לְאַסָקָא עַל מַדְבְּחָא דַיָי.

וצפירי עזים וגו׳ – הוראת שעה היתה.

על מזבח י״י – ולא על אותן מזבחות שעשה אחז אביו.

and seven kids, etc. This was a temporary provision.

on the altar of the Lord but not on those altars that his father Ahaz had made.

על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה – ¹לכפר עליהם, כי כלם היו צריכים כפרה.

1. לכפר עליהם. השוו התרגום.

For the kingdom and for the Sanctuary and for Judah—to atone for them, for they all required atonement.

ואילים שבעה – בספרים מדוייקים מלא דמלא בתרי יודי״ן וכן דינו מכח המסורת והאי דמסיר בפ׳ וישלח ואלים ז׳ ודין חד מינייהו לאו לענין חיסור ויתור נקיט להו דהא חזינן דאיכא מינייהו חסר ואיכא מינייהו מלא אלא לענין הקריאה בלחוד איתמר דאינון ז׳ בכולה קריא וסי׳ ואילים שבעה.

וצפירי עזים – ושעירי עזים וכן צפירי חטאת (עזרא ח׳:ל״ה).

במצלתים וגו׳ – שמות מיני כלי זמר.

על הממלכה – לרצות לה׳ לכפר להם שיתקיים בהם המלכות.

ועל המקדש וכו׳ – למען יעמדו ויתקיימו.

ויביאו פרים – הוא כעין חטאת ועולה שמביאים על העלם דבר של ע״ז כמ״ש בפ׳ שלח, שמביאים פר לעולה ושעיר לחטאת, וכבר גלו ראובן וגד וחצי מנשה וזבולון ונפתלי, וחשב גלות חצי מנשה כאלו נבטל השבט ונשארו ז׳ שבטים, וס״ל דמה דפסקינן שגוררים אחריהם יתר השבטים הוא דוקא אם ישנם בא״י, וע״כ לא הביא רק ז׳ פרים, ע״כ אמר על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה – וחשב עונם כשגגת הוראת הסנהדרין, שהיו עם אחז בעצה אחת אחר שלא מיחו בידו, והאילים והכבשים היו נדבה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כב) וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַבָּקָ֔ר וַיְקַבְּל֤וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת⁠־הַדָּ֔ם וַֽיִּזְרְק֖וּ הַמִּזְבֵּ֑חָה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הָאֵלִ֗ים וַיִּזְרְק֤וּ הַדָּם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ הַכְּבָשִׂ֔ים וַיִּזְרְק֥וּ הַדָּ֖ם הַמִּזְבֵּֽחָה׃

So they killed the bullocks, and the priests received the blood, and sprinkled it against the altar; and they killed the rams, and sprinkled the blood against the altar; they killed also the lambs, and sprinkled the blood against the altar.

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמלבי״םעודהכל

וּנְכִיסוּ תוֹרַיָא וְקַבִּילוּ כַהֲנַיָא יַת אַדְמָא וּדְרִיקוּ לְמַדְבְּחָא וּנְכִיסוּ דִכְרַיָא וּדְרִיקוּ אַדְמָא לְמַדְבְּחָא וּנְכִיסוּ אִמְרַיָא וּדְרִיקוּ אַדְמָא לְמַדְבְּחָא.

וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם – למדנו מזה המקום כי קבלת הדם היא מהעבודות ושהיא לא תהיה כי אם על יד כהן בעת היותו בכיהונו ר״ל עם בגדי כהונה כי אז לבד הם כהנים כמו שנתבאר בתורה.

התועלת החמשה עשר הוא במצות והוא לבאר כי קבלת דם הקדשים לא תהיה כי אם על יד הכהנים. ולזה אמר בספורי חזקיה וישחטו את הבקר ויקבלו הכהנים את הדם. ואולם הוצרכנו לזה כי בתורה לא נתבאר זה באור שלם.

וישחטו הבקר – אף שדם חטאת קודם לדם עולה, בהעלם דבר הדין הוא דעולה קודם לחטאת, ואגב הקדים גם האילים שהיו נדבה לבד.

תרגום כתוביםרלב״גרלב״ג תועלותמלבי״םהכל

(כג) וַיַּגִּ֙ישׁוּ֙ אֶת⁠־שְׂעִירֵ֣י הַחַטָּ֔את לִפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַקָּהָ֑ל וַיִּסְמְכ֥וּ יְדֵיהֶ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃

And they brought near the he-goats for the sin-offering before the king and the congregation, and they laid their hands upon them;

תרגום כתוביםמלבי״םעודהכל

וְקָרִיבוּ יַת צְפִירֵי חַטָאתָא קֳדָם מַלְכָּא וּקְהָלָא וּסְמָכוּ יְדֵיהוֹן עֲלֵיהוֹן.

ויסמכו – כמ״ש (ויקרא ד׳:ט״ו) וסמכו זקני העדה, ויסמך המלך וב׳ מן הסנהדרין. ולדעת ר׳ שמעון חמשה סומכין, ולמ״ש התרגום יונתן וכן בירושלמי הוריות נשיאי השבטים סומכים.

תרגום כתוביםמלבי״םהכל

(כד) וַיִּשְׁחָטוּם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים וַֽיְחַטְּא֤וּ אֶת⁠־דָּמָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְכַפֵּ֖ר עַל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י לְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵל֙ אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ הָעוֹלָ֖ה וְהַחַטָּֽאת׃

and the priests killed them, and they made a sin-offering with their blood upon the altar, to make atonement for all Israel; for the king commanded that the burnt-offering and the sin-offering should be made for all Israel.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּנְכֵסִנוּן (ס״א וּנְכִיסוּנוּן) כַּהֲנַיָא וְדַכִּיאוּ מִן אַדְמְהוֹן מַדְבְּחָא לְכַפָּרָא עַל כָּל יִשְרָאֵל אֲמַר מַלְכָּא לְאִתְעוֹבְדָא עֲלָתָא וְחַטָאתָא.

לכפר על כל ישראל – שחטאו בעבודה זרה כן אמר המלך תהי העולה והחטאת עבור כל ישראל, בפרשת שלח לך כתיב ועשו כל העדה פר וגו׳ (במדבר ט״ו:כ״ד), וכתיב והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת (ויקרא ד׳:י״ד). וכאן כתיב ויביאו פרים ואילים וצפירי עזים שבעה (דברי הימים ב כ״ט:כ״א) אלא הוראת שעה היתה.

to atone for all Israel for they had sinned by [practicing] idolatry. The king said as follows: "Let the burnt offerings and the sin offerings be for all Israel.⁠" In the section שְׁלַח (Num. 16:24) it is written: "the entire congregation shall offer up one bull, etc.,⁠" and it is written: (Lev 4:14): "and the congregation shall bring a young bull for a sin offering,⁠" and here it is written that they brought seven bulls, rams, lambs, and kids! This was a temporary ruling.

כי לכל ישראל – בעבור כל ישראל ¹אמר להקריב העולה והחטאת.

1. אמר להקריב העולה והחטאת. מילים אלה חסרות בכת״י פריס ומינכן, ויתכן שהן מתוספותיו של רד״ק. לעומת כן, יתכן שהן הושמטו בטעות כי הן דומות ללשון המקרא, והסופר ראה אותן כ״דיבור המתחיל״ מיותר.

Because le-kol Israel. [This means]: For the sake of all Israel, [Hezekiah] said to bring the burnt-offering and the sin-offering.

ויחטאו – מתן הדם הנתון באצבע קרוי חטוי וכן וחטאת על המזבח (שמות כ״ט:ל״ו).

כי לכל ישראל וכו׳ – בעבור כל ישראל אמר המלך להקריבם.

העולה – הפרים והאילים והכבשים הביאו לעולה וצפירי העזים לחטאת.

ויחטאו – כי חטאת טעון חיטוי על ד׳ קרנות, ולמ״ש שהיו כעין קרבן העלם דבר היה צריך חיטוי על מזבח הזהב, ועז״א לכפר על כל ישראל.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(כה) וַיַּעֲמֵ֨ד אֶת⁠־הַלְוִיִּ֜ם בֵּ֣ית יְהֹוָ֗הי״י֗ בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ בִּנְבָלִ֣ים וּבְכִנֹּר֔וֹת בְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֛יד וְגָ֥ד חֹזֵֽה⁠־הַמֶּ֖לֶךְ וְנָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כִּ֧י בְיַד⁠־יְהֹוָ֛הי״י֛ הַמִּצְוָ֖ה בְּיַד⁠־נְבִיאָֽיו׃

And he set the Levites in the house of Hashem with cymbals, with psalteries, and with harps, according to the commandment of David, and of Gad the king's seer, and Nathan the prophet; for the commandment was of Hashem by His prophets.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַאֲקים יַת לֵיוָאֵי בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ בְּצֶלְצְלִין וּבְנִבְלִין וּבְכִנָרִין הֵי כְּתַפְקֵדְתָּא דְדָוִד וְגָד נְבִיָא דְמַלְכָּא וְנָתָן נְבִיָא אֲרוּם עַל מֵימְרָא דַייָ תַּפְקֵדְתָּא בְּיַד נְבִיאוֹהִי.

כי ביד י״י המצוה ביד נביאיו – לשורר הלוים בכלי שיר לא כתוב בתורה שיהא קרבן טעון שירה אלא מצות י״י שצוה ביד נביאיו לשורר על הקרבן ורבותינו פי׳ במסכת ערכין מניין שהלוים טעונין לשורר בכלי שיר דכתיב עבודת עבודה (במדבר ד׳:מ״ז) איזוהי עבודה שצריכה עבודה אחרת עמה הוי אומר זה השיר בכלי שיר, ועבודת משא (במדבר ד׳:מ״ז) נכון לפרש על השיר כדכתיב: וכנניהו שר הלוים במשא כי מבין הוא (דברי הימים א ט״ו:כ״ב), שהיה ממונה להרים קול הנגון של שיר.

for by the hand of the Lord was the commandment, by the hand of His prophets that the Levites should play musical instruments. It is not written in the Torah that a sacrifice requires musical accompaniment (lit., song), but it is the commandment of the Lord, which He commanded through His prophets to accompany the sacrifice with song. Our Rabbis explained in Tractate Arachin (11a): From where do we derive that the Levites are required to play musical instruments? For it is written (Num. 4:47): "the service of the service.⁠" Which is a service that requires another service with it? This is music with a musical instrument. "And the service of raising" may also be correctly explained in reference to song, as it is written (I Chron. 15:22): "And Chenaniah, the leader of the Levites in song (בְּמַשָּׂא) etc. because he was an expert,⁠" for he was appointed to raise the voice of the melody of the song.

ויעמד את הלוים בית י״י במצלתים וגו׳ – באר בזה כי מה שצוה דוד וסדר מענין המשוררים היה מצווה מגד ונתן הנביאים מפי י״י כי ביד י״י היתה המצוה הזאת ביד נביאיו.

במצות דוד – כמו שצוה דוד וכו׳.

כי ביד ה׳ – מצות השיר אמורה היא מה׳ ביד נביאיו ועם שלא הוזכר בפירוש בתורת משה.

ויעמד – היה זה אצלם כעין חינוך, כי כבר היתה העבודה בטלה ימים רבים, וע״כ העמיד הכהנים בחצוצרות כמו בעת חינוך שלמה ובית שני, ועז״א מלאתם ידכם לה׳ – שהחינוך קרוי מילוי יד.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(כו) וַיַּעַמְד֤וּ הַלְוִיִּם֙ בִּכְלֵ֣י דָוִ֔יד וְהַכֹּהֲנִ֖ים בַּחֲצֹצְרֽוֹת׃

And the Levites stood with the instruments of David, and the priests with the trumpets.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותעודהכל

וְקָמוּ לֵיוָאֵי בְּזֵינֵי תוּשְׁבַּחְתָּא דְדָוִד וְכַהֲנַיָא בַּחֲצוֹצְרָתָא.

והכהנים בחצצרות – ככתוב ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות (במדבר י׳:ח׳).

and the priests with the trumpets as it is written (Num. 10:8): "And Aaron's sons, the priests, shall blow the trumpets.⁠"

(כו-כח) התועלת הששה עשר הוא במצות והוא להודיע כי הלוים היו משוררים בפה ובכלי והכהנים מחצצרים בחצוצרות מהחל העולה בבקר ובערב עד לכלות העולה. ולזה אמר ובעת החל העולה החל שיר י״י וגו׳ והחצוצרות מחצצרים הכל עד לכלות העולה. ומזה המקום למדנו שאינם משוררים בעלות המנחה והנסכים והנה היה זה השיר לעולה והשלמים כמו שנזכר בזה הספור ונזכר עם זה בתורה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותהכל

(כז) וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ לְהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה לְהַמִּזְבֵּ֑חַ וּבְעֵ֞ת הֵחֵ֣ל הָעוֹלָ֗ה הֵחֵ֤ל שִׁיר⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ וְהַחֲצֹ֣צְר֔וֹת וְעַ֨ל⁠־יְדֵ֔י כְּלֵ֖י דָּוִ֥יד מֶלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃

And Hezekiah commanded to offer the burnt-offering upon the altar. And when the burnt-offering began, the song of Hashem began also, and the trumpets, together with the instruments of David king of Israel.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

וַאֲמַר חִזְקִיָהוּ מַלְכָּא לְאַסָקָא עֲלָתָא עַל מַדְבְּחָא וְכַד שְׁרִיאַת עֲלָתָא שָׁרֵי תּוּשְׁבַּחְתָּא דַייָ בַּחֲצוֹצְרָתָא וְעַל יְדֵי זֵינֵי זְמַר דְדָוִד מַלְכָּא דְיִשְרָאֵל.

ויאמר חזקיה להעלות העולה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר ה׳ – בעי ר׳ אבין עולת נדבת צבור טעונה שירה או אינה טעונה שירה, עולותיכם אמר רחמנא אחד עולת נדבה ואחד עולת חובה, או דילמא עולתיכם דכולהו ישראל קאמר, ת״ש ויאמר חזקיהו וגו׳. האי שירה מאי עבידתיה, אילימא דלעולת חובה למה לי לאמלוכי, אלא לאו לעולת נדבה. אמר רמי בריה דרב ייבא כבש הבא עם העומר קא מיבעיא להו, מי איקבע ר״ח בזמנו דליקרב או לא. מתקיף לה רב אדא וליחזי פסח היכי עביד מצה היכי אכול, אלא אמר רב אשי מידי דהוה אשליחא דצבורא דמימליך. מאי הוי עלה, ת״ש דתני רב מרי בריה דרב כהנא על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם מה עולה קדש קדשים אף שלמים קדש קדשים, מה שלמים שקבוע להם זמן אף עולה שקבוע לה זמן.

ובעת החל העולה החל שיר י״י – למדנו כי הלוים היו משוררים בפה ובכלי יחד והכהנים מחצצרים בחצוצרות מעת התחיל העלאת העולה עד שתכלה העולה ותשלם העבודה ומזה המקום נלמד שלא היו משוררים בעת העלותם מנחתה ונסכיה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כו]

ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח – טעם לתוספת הה״א עיין בחיי פ׳ ויקרא.

החל – התחיל.

החל העולה – העלאת העולה.

ועל ידי וכו׳ – חוזר על השיר לומר שהשיר היה ע״י כלי השיר שעשה דוד.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(כח) וְכׇל⁠־הַקָּהָל֙ מִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים וְהַשִּׁ֣יר מְשׁוֹרֵ֔ר וְהַחֲצֹצְר֖וֹת [מַחְצְרִ֑ים] (מחצצרים) הַכֹּ֕ל עַ֖ד לִכְל֥וֹת הָעֹלָֽה׃

And the entire congregation prostrated themselves, and the singers sang, and the trumpeters sounded; all this continued until the burnt-offering was finished.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירד״קרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודעודהכל

וְכָל קְהָלָא מְשַׁבְּחִין (ס״א מִסְתַּגְדִין) וְדַאֲמַר שִׁירָה מְשַׁבַּח וַחֲצוֹצְרָתָא מְחַצְרִין כֻּלְהוֹן כַּחֲדָא עַד דְשֵׁצִיאַת עֲלָתָא.

וכל הקהל משתחוים וגו׳ – תנא ר״ש בן אלעזר אומר כהנים לוים וישראלים והשיר מעכבים את הקרבן, ר׳ אבא בשם ר׳ אלעזר טעמא דר״ש מהכא וכל הקהל משתחוים אלו ישראל, והשיר משורר אלו הלוים, והחצוצרות מחצצרים אלו הכהנים, הכל עד לכלות העולה הכל מעכבים את הקרבן. רבי תנחומא שמע לה מהדא ואתנה את הלוים אלו הלוים, נתונים לאהרן ולבניו אלו הכהנים, לכפר על בני ישראל זה השיר.

והשיר משורר והחצצרות מחצצרים – ¹הצד״י השניה ב״מחצצרים״ איננה נקראת. ²ופי׳ ״השיר״: ³בעל השיר משורר; או: לשון ״משורר״ על השיר – והוא פעל עומד – כאלו אמ׳ ״משתורר״. ⁴וכן ״וחצצרות מחצצרים״.

1. הצד״י...נקראת. משפט זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. בשולי כת״י פריס הוכנס המשפט בסוף הדיבור, ולכן הוא מופיע כך גם בנדפס.

2. ופי׳ השיר וכו׳. השוו ספר השרשים ערך ״שׁור״.

3. בעל השיר משורר. השוו התרגום.

4. וכן ״וחצצרות מחצצרים״. ר״ל: פירושו הוא שבעלי החצוצרות מחצצרים (השוו התרגום מהדורת שפרבר: ״ובחצוצרתא מחצרין״, שלא כמהדורת ל״ד-רוברט, שכתוב בה ״וחצצרתא מחצרין״ כעין מה שנמצא ברוב הדפוסים); או הוא פועל עומד, ופירושו: החצוצרות מתחצצרים.

The song meshorer and the trumpets maḥṣe rim (מחצצרים; =were playing). The second ṣadei in מחצצרים is not pronounced. [When the text says] “the song,” it means that the one designated for song meshorer (=was singing). Alternatively, the word meshorer refers to the song, and it is an intransitive verb: it is as though the text had said mishtorer (=was being sung). The same applies for: “and the trumpets maḥṣerim.”

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כו]

מחצצרים – צד״י שניה יתירה ואינה נקראת.

והשיר משורר – ר״ל השיר היה משורר ע״י בעלי השיר.

הכל – לא פסקו המשוררים ותוקעי החצוצרו׳ עד שגמרו העלאת העולה.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירד״קרלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודהכל

(כט) וּכְכַלּ֖וֹת לְהַעֲל֑וֹת כָּֽרְע֗וּ הַמֶּ֛לֶךְ וְכׇֽל⁠־הַנִּמְצְאִ֥ים אִתּ֖וֹ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃

And when they had finished offering, the king and all that were present with him bowed themselves and prostrated themselves.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןעודהכל

וְכַד שֵׁצִיאַת עֲלָתָא לְאַסָקָא כְּרָעוּ מַלְכָּא וְכָל דִמְשַׁבְּחִין (ס״א דְמִשְׁתַּכְּחִין) תַּמָן וּסְגִידוּ.

וכל הנמצאים – בשני שואין ומלת וכל מתוגה במקצת ספרים אע״פ שהוא במקף וכבר בארתי ענין זה בסוף פרשת ראה.

כרעו – נפלו על ברכיהם.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת ציוןהכל

(ל) וַ֠יֹּ֠אמֶר יְחִזְקִיָּ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ וְהַשָּׂרִים֙ לַלְוִיִּ֔ם לְהַלֵּל֙ לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ בְּדִבְרֵ֥י דָוִ֖יד וְאָסָ֣ף הַחֹזֶ֑ה וַֽיְהַלְלוּ֙^א עַד⁠־לְשִׂמְחָ֔ה וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃

Moreover Hezekiah the king and the princes commanded the Levites to sing praises to Hashem with the words of David and of Asaph the seer. And they sang praises with gladness, and they bowed their heads and prostrated themselves.

א. וַֽיְהַלְלוּ֙ א=וַֽיְהַלֲלוּ֙ (חטף)

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

וַאֲמַר יְחִזְקִיָהוּ מַלְכָּא וְרַבְרְבָנַיָא לְלֵיוָאֵי לְשַׁבָּחָא קֳדָם יְיָ כְּפִתְגָמַא (ס״א כְּפִתְגָמֵי) דְדָוִד וְאַסָף סְכוֹאָה (ס״א סַכְוָאָה) וְשַׁבָּחוּ עַד דִי חֲדוֹ חֶדְוָא רַבְּתָא וּכְרָעוּ וּסְגִידוּ.

להלל לי״י בדברי דוד – זה הודו לי״י קראו בשמו (דברי הימים א ט״ז:ח׳) ככתוב למעלה ביום ההוא אז נתן דוד בראש להודות וגו׳ (דברי הימים א ט״ז:ז׳).

to praise the Lord with the words of David and Asaph the seer i.e., "Give thanks to the Lord, call out in His name,⁠" as is written above (I Chron. 16:8f): "On that day, David placed Nathan at the head to give thanks to the Lord by the hand of Asaph and his brethren, etc.⁠"

בדברי דוד ואסף החוזה – רוצה לומר: שאמרו מההודאות שאמר דוד בספר תהלים ומאשר אמר אסף שם שהיה חוזה דוד.

ויקדו – ענין כפיפת הקדקוד.

בדברי דויד – בהלולים שעשה דוד ואסף.

עד לשמחה – מרוב הדבקות אל המקום ברוך הוא שהיה להם בעת ההלול באו אל השמחה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל

(לא) וַיַּ֨עַן יְחִזְקִיָּ֜הוּ וַיֹּ֗אמֶר עַתָּה֙^א מִלֵּאתֶ֤ם יֶדְכֶם֙ לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ גֹּ֧שׁוּ וְהָבִ֛יאוּ זְבָחִ֥ים וְתוֹד֖וֹת לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיָּבִ֤יאוּ הַקָּהָל֙ זְבָחִ֣ים וְתוֹד֔וֹת וְכׇל⁠־נְדִ֥יב לֵ֖ב עֹלֽוֹת׃

Then Hezekiah answered and said, "Now you have consecrated yourselves to Hashem, come near and bring sacrifices and thank-offerings into the house of Hashem.⁠" And the congregation brought in sacrifices and thank-offerings; and as many as were of a willing heart brought burnt-offerings.

א. עַתָּה֙ =א,ל,ש1,ב1,ש2 (בטעם פשטא)
• דפוסים=עַתָּ֨ה (בטעם קדמא) וכמו כן ב-BHS ובמכון ממרא ובסימנים.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

וַאֲתִיב יְחִזְקִיָהוּ וַאֲמַר כַּדוּן קָרֵבְתּוּן קָרְבָּנְכוֹן קֳדָם יְיָ קְרִיבוּ וְאַיְתוּ נִכְסִין וְתוֹדָאתָא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וְכָל (ס״א וְאַיְתִיאוּ קְהָלָא נִכְסִין וְתוֹדָתָא וְכָל דְאִתְרְעֵי) דְיִתְרְעֵי לִבֵּיהּ יֵיתֵי עֲלָוָן.

ויביאו הקהל זבחים ותודות – דבר המותר לבעלים באכילה.

וכל נדיב לב עולות – קצת מהם מי שהתנדב לבו הביאו עולות ולא כולם לפי שאין לבעלים היתר אכילה בהם.

and the congregation brought [peace] offerings and thanksgiving offerings which are permissible for the owner to eat.

and every generous-hearted one – burnt offerings Some of them, whoever was moved by his heart, brought burnt-offerings, but not all of them [i.e., not all the people brought burnt-offerings], because the owner has no permission to eat them.

וכל נדיב לב עלות – ¹לפי שהעולות אינן כזבחים ותודות, כי ²הזבחים והתודות נאכלין לבעלים והעולות היו כלם כליל, אמ׳ בהבאת העולות ״כל נדיב לב״.

1. לפי שהעולות וכו׳. השוו המיוחס לרש״י.

2. הזבחים והתודות נאכלין לבעלים והעולות היו כלם כליל. ראו משנה זבחים ה׳:ד׳-ז׳. ״זבחים״ כאן פירושו: זבחי שלמים.

And all those charitably inclined—burnt offerings. Because burnt offerings are not like [peace] offerings and offerings of thanksgiving, for [the latter two] are eaten by their owner whereas burnt offerings are burnt in their entirety, the text says concerning the bringing of burnt offerings, “all those charitably inclined.”

זבחים ותודות – הם שלמים אלא כי עם התודה היו באים לחמי תודה כמו שנזכר בתורה.

וכל נדיב לב עולות – רוצה לומר: שכל איש נדיב לב הביא עולות שהם כולם לי״י.

מלאתים – הלמ״ד בציר״י והאל״ף נחה.

ויען – ענין הרמת הקול כמו וענו הלוים וכו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד).

מלאתם ידכם – התחלת הדב׳ וחנוכו נקרא מלוי ידים כמו ומלאת יד אהרן (שמות כ״ט:ט׳) ור״ל והנה עד עתה חדלתם מעבודת המקום ב״ה ועתה התחלתם לעבדו.

זבחים – שלמים.

ותודות – שלמי תודה.

נדיב לב – לפי שהעולה כולה כליל ואין לבעליהן בהם כלום לכן קורא למביאיהן נדיב לב.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(לב) וַיְהִ֞י מִסְפַּ֣ר הָעֹלָה֮ אֲשֶׁ֣ר הֵבִ֣יאוּ הַקָּהָל֒ בָּקָ֣ר שִׁבְעִ֔ים אֵילִ֥ים מֵאָ֖ה כְּבָשִׂ֣ים מָאתָ֑יִם לְעֹלָ֥ה לַֽיהֹוָ֖הי״י֖ כׇּל⁠־אֵֽלֶּה׃

And the number of the burnt-offerings, which the congregation brought, was seventy bullocks, one hundred rams, and two hundred lambs; all these were for a burnt-offering to Hashem.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודעודהכל

וַהֲוָה סְכוֹם מִנְיַן עֲלָוָתָא דִי אַיְתִיאוּ קְהָלָא תּוֹרִין שַׁבְעִין דִכְרִין מְאָה אִמְרִין מָאתָן לַעֲלָתָא קֳדָם יְיָ כָּל אִלֵין.

שבעים אילים – בספרים מדוייקים מלא דמלא וכן ראוי לפי המסורת.

כל אלה – היו עולות ואמר לתוספת ביאור.

תרגום כתוביםמנחת שימצודת דודהכל

(לג) וְֽהַקֳּדָשִׁ֑ים בָּקָר֙ שֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִֽים׃

And the consecrated things were six hundred oxen and three thousand sheep.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודעודהכל

וְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין שִׁיתּ מְאָה וְעָנָא תְּלַת אַלְפִין.

והקדשים – קדשים קלים זבחים ושלמים מה שהבעלים נהנים בהם.

And the sacred offerings sacred offerings of the lower degree – [thanksgiving-] offerings and peace-offerings, from which the owners may benefit.

והקדשים – הם השלמים שהיו קצתם תודות.

והקדשים – הוא״ו בגעיא בס״ס.

והקדשים – שאר הקדשים והם שלמים ותודות.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת דודהכל

(לד) רַ֤ק הַכֹּֽהֲנִים֙ הָי֣וּ לִמְעָ֔ט וְלֹ֣א יָכְל֔וּ לְהַפְשִׁ֖יט אֶת⁠־כׇּל⁠־הָעֹל֑וֹת וַֽיְחַזְּק֞וּם אֲחֵיהֶ֣ם הַלְוִיִּ֗ם עַד⁠־כְּל֤וֹת הַמְּלָאכָה֙ וְעַ֣ד יִתְקַדְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִ֔ים כִּ֤י הַלְוִיִּם֙ יִשְׁרֵ֣י לֵבָ֔ב לְהִתְקַדֵּ֖שׁ מֵהַכֹּהֲנִֽים׃

But the priests were too few, so that they could not flay all the burnt-offerings; therefore their brothers the Levites helped them, until the work was finished, and until the priests had sanctified themselves; for the Levites were more upright in heart to sanctify themselves than the priests.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

לְחוֹד כַּהֲנַיָא הֲווֹ קְלִילִין וְלָא יְכִילוּ לְמִשְׁלַח יַת עֲלָוָתָא וְסַיְעוּנוּן אֲחוּהוֹן לֵיוָאֵי עַד זְמַן דְשֵׁיצִיאוּ עֲבַדְתָּא וְעַד זְמַן דְאִתְקַדְשׁוּ כַהֲנַיָא אֲרוּם לֵיוָאֵי תָּרִיצוּ לְאִתְקַדְשָׁא יַתִּיר מִכַּהֲנַיָא.

רק הכהנים היו למעט – כלומר אותן שהקדישו היו עדיין למעט ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים, וא״ת היאך יתקדשו הלוים ולא יתקדשו הכהנים ומפרש לפי כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים וישרו לבם הלוים להתקדש יותר מהכהנים והיו הכהנים והלוים וכל יראי השם מתחפשים ומתנכרים ואף מסתתרים כל ימי המלכים הרשעים וכשבא חזקיהו שהיה צדיק לא היו יכולים מיד להתקדש ולטהר שזה בשנה ראשונה היה למלכו והיו באים ומתקדשים על יד כדכתיב: בעלוץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחופש אדם (משלי כ״ח:י״ב), וכתיב: בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים (משלי כ״ח:כ״ח), כלומר בקום רשע אחז יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים (משלי כ״ח:כ״ח) חזקיה וסיעתו.

Only the priests were few i.e., Those who had consecrated themselves were still few; so their kinsmen, the Levites, reinforced them until the work was completed and until the priests consecrated themselves. Now, should you ask: How was it that the Levites consecrated themselves and the priests did not consecrate themselves? Scripture explains: "for the Levites were more conscientious than the priests to consecrate themselves"; the Levites were more conscientious than the priests, for the priests and the Levites and all God-fearing people had disguised themselves and made themselves appear unrecognizable, and had even hidden, all the days of the wicked kings, and when Hezekiah – who was righteous – came, they could not immediately consecrate themselves and cleanse themselves, for this was in the first year of his reign; so they came and consecrated themselves gradually, as it is written (Prov. 28:12): "When the righteous rejoice, there is much glory, but when the wicked rise up, a person disguises himself,⁠" and it is written (ibid. verse 28): "When the wicked rise up, people hide; but when they perish, the righteous increase.⁠" When the wicked Ahaz rose up, people hid, but when he perished, the righteous increased, i.e., Hezekiah and his company.

¹ויחזקום אחיהם הלוים – ²עזרום להפשיט, ובזה חזקו אותם וזרזו אותם למהר להתקדש; ואע״פ שמקבלת הדם ואילך מצות כהונה (בבלי ברכות ל״א:), שעת הדחק היה זה. ועזרו הלוים את הכהנים להפשיט כי הם התקדשו, כמו שאומ׳ כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים.

1. ויחזקום אחיהם וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

2. עזרום להפשיט וכו׳. נראה כי כוונתו היא שעל ידי שעזרו הלויים בהפשטת העולות, הם השפיעו על הכהנים שעדיין לא התקדשו להזדרז כדי שגם הם יוכלו להשתתף.

[The priests’] kinsmen, the Levites, motivated them. They helped [the priests] with the flaying, and in this way they motivated them, prompting them to hurry and sanctify themselves. For even though the priests are commanded to do everything from the catching of the blood onward (b. Berakhot 31b), this was an emergency. The Levites helped the priests with the flaying because they had sanctified themselves, as the text says, “The Levites were more conscientious about sanctifying themselves than the priests.”

ולא יכלו להפשיט את כל העולות – למדנו מזה שהפשטת העולות לא תחויב היותה בכהן.

כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים – ידמה שרבים מהכהנים מעלו בע״ז בעת שחטאו מלכי יהודה ולזה אמר כי הלוים היו יותר ישרי לב מהכהנים להתקדש בזאת העבודה ולזה הוכרחו הלוים לעזור אל הכהנים בזה עד כלות המלאכה ועד שימצאו כהנים מתקדשים לזה מה שיספיק לעבוד עבודתם ואפשר כי קצת הכהנים לא היו יכולים להתקדש כי היו בעלי קרי אך הלוים היו יותר ישרי לב והיו יכולים לשמור עצמם מזה שהרי הטומאה הזאת באה מפני הרהור עבירה כמו שאמרו שהרי אדם מהרהר ביום ובא לידי טומאה בלילה (כתובות מ״ו).

להפשיט – להסיר העור.

ויחזקום – רצה לומר היו מסייעין להם.

המלאכה – מלאכת ההפשט.

ועד יתקדשו הכהנים – ר״ל וכן בכל פעם היו מסייעין להם עד אשר נתקדשו הכהנים להיות די בהם לכלות המלאכה.

כי הלוים ישרי לבב – המה היו ישרי לבב למהר לקדש עצמן יותר מן הכהנים אשר נתעצלו בדבר.

ויחזקום הלוים – זה היה משני טעמים, א] מפני שהיה המלאכה רבה ביום ההוא, ועז״א הכהנים היו למעט וכו׳ עד כלות המלאכה. ב] מפני שרבים מן הכהנים לא נתקדשו, ועז״א ועד יתקדשו הכהנים – ומה שהקדימו הלוים להתקדש, כי הלוים ישרי לבב – שלענין הקידוש היו זריזים יותר שהם ישרי לבב נפרשים מן התאוות ולבם מושל ביראת אלהים ע״פ היושר הנטוע בלבם.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(לה) וְגַם⁠־עֹלָ֨ה לָרֹ֜ב בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛ים וּבַנְּסָכִ֖ים לָֽעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹן עֲבוֹדַ֥ת בֵּית⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃

And also the burnt-offerings were in abundance, with the fat of the peace-offerings, and the drink-offerings for every burnt-offering. So the service of the house of Hashem was firmly established.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְאוֹף עֲלָוָתָא לְסוּגְעֵי בְּתַרְבֵּי נִכְסַת קוּדְשַׁיָא וּבְנִסוּכִין לַעֲלָתָא וְאִתַּקְנַת פּוּלְחַן בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.

וגם עולה לרב וגו׳ – ועוד שהרי היתה שם עולה לרב שהיה מחויב שיעלוה הכהנים והיו צריכים בזה כהנים רבים והיו גם כן צריכים להעלות שם חלבי השלמים שהיו רבים והנסכים לעולה שהיו גם כן רבים ואפשר שקרא עולה חלבי השלמים והנסכים לפי שהיו עולים על המזבח.

וגם עלה – בכל ספרים המדוייקים חסר וא״ו כי לא נמנה במסורה גדולה עם ט׳ מלאים בספרא.

בחלבי – עם חלבי כמו הרק אך במשה (במדבר י״ב:ב׳) ומשפטו עם משה.

ותכין – מלשון הכנה.

וגם עולה לרוב – ר״ל לזה היו צריכים הלוים לסייע את הכהנים כי המלאכה היתה מרובה כי הקריבו גם עולות מרובות עם חלבי השלמים ועם הנסכים לעולה ולא יכלו הכהנים להקריב כל אלה ולהפשיט.

ותכון – כי הלוים סייעו בעבודת ההפשט.

וגם – טעם ג׳, שהכהנים היו עסוקים בהעלאת האיברים והקרבתם שהיו רבים, א] שהעולות שכולם כליל, ולכל עולה צריך כמה כהנים, היו רבים ב] שהיו צריכים להעלות חלבי השלמים ונסכי העולות שזה א״א בלוים.

תרגום כתוביםרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(לו) וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכׇל⁠־הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽר׃

And Hezekiah rejoiced, and all the people, because of that which God had prepared for the people; for the thing was done suddenly.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וַחֲדָא יְחִזְקִיָהוּ וְכָל עַמָא מִן בִּגְלַל דְאַתְקֵן יְיָ לְעַמָא יִצְרָא דְלִבְּהוֹן אֲרוּם בִּתְכַּף הֲוָה פִּתְגָמָא.

על ההכין האלהים לעם – לעבדו ולעשות רצונו דוגמא דלמטה כל לבבו הכין לדרוש וגו׳ (דברי הימים ב ל׳:י״ט), וגם שמחו כי בפתאום היה הדבר עליהם בשנה ראשונה למלכו לשוב אל י״י ושבו מיד.

over that which God had prepared for the people to serve Him and to do His will, similar to below (30:19): "His whole heart he set to seek, etc.,⁠" and they also rejoiced because they were suddenly inspired in the first year of his reign to return to the Lord, and they returned immediately.

על ההכין האלהים לעם – ¹כמו ״אשר הכין״.

1. כמו ״אשר הכין״. ראו הדוגמאות במכלול מ״ג:-מ״ד.

Over ha-hekhin ha-Elohim la-‘am. This is akin to: asher hekhin (=that which [God] enabled [the nation] to accomplish).

בפתאם – בספרים מדוייקים כ״י חסר וא״ו.

על ההכין – על אשר הכין אלהים להעם להיות הכל בסדור נפלא ועם כי נעשה הדבר בפתאום.

וישמחו על ההכין – אחר שהיה פתאום ובלי הכנה באתערותא דלתתא, הרגישו שהוא ע״י אתערותא דלעילא שהכין לבם לטהרת הקדש והכין להם ריבוי הזבחים כפי שמחת היום.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון